ימי מחלה
|
 |
|
|
| חוק דמי מחלה התשל"ו-1976 (להלן:"חוק דמי מחלה"), קובע זכאות לימי מחלה. תקופת הזכאות לדמי מחלה הינה יום וחצי ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה בעדה קיבל העובד דמי מחלה לפי חוק זה.
לעניין זה יראו ב-25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בין חמישה ימים- יראו ב 21 ו-2/3 ימי עבודה כחודש עבודה מלא. עובד אשר נעדר ממקום עבודתו בגין מחלה, יהיה זכאי לקבל ממעבידו בכפוף לתקופת הזכאות המקסימאלית בס' 4 לחוק דמי מחלה: כבר בראשית הדברים יצוין כי יום היעדרותו הראשון של העובד בגין מחלתו, אינו מזכה אותו כלל לתשלום. עבור ימי ההיעדרות השני והשלישי- יהא העובד זכאי למחצית דמי מחלה, והחל מהיום הרביעי להיעדרותו של העובד יקבל תשלום מלא (להלן: "דמי מחלה").
עם זאת, שר העבודה, באישור וועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תשלום דמי מחלה בעד הימים הראשון, השני והשלישי להיעדרותו של העובד.
גובה דמי המחלה נקבעים לפי משכורתו של העובד שהיה זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אם העובד היה ממשיך בעבודתו. במידה ומדובר בעובד שהשכר משתלם לו לפי התוצרת שמפיק מעבודתו דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהעובד היה זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק את התוצרת הממוצעת ליום עבודתו בשלושת החודשים שקדמו למחלתו.
לעניין חישוב דמי המחלה יבואו בחשבון- שכר היסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.
לעניין חישוב תקופת המחלה- כאשר מדובר בעובד במשכורת, תקופת מחלתו תכלול את כל ימי מחלתו, ובנוסף ייקחו בחישוב תקופת המחלה גם את ימי המנוחה השבועית וחגים, זאת להבדיל מעובד שעובד בשכר בעבודה מלאה אצל אותו מעביד או לחילופין באותו מקום עבודה, שאז במניין תקופת המחלה, לא יביאו בחישוב ימי מנוחה שבועית וחגים.
למען השלמת התמונה יצוין כי דמי מחלה ניתנים גם במצבים בהם העובד עצמו לא חולה, וזה יהיה רשאי לקבל דמי מחלה מסך ימי המחלה הצבורים לזכותו, כדלקמן:
"מחלת בן זוג"- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998, קובע כי עובד יהא רשאי להיעדר במשך 6 ימים בגין מחלת בן זוגו ולקבל דמי מחלה מתוך סך ימי המחלה הצבורים לזכותו.
"מחלת הורה"- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993 קובע אפשרות של היעדרות ממקום העבודה בגין מחלת הורה או הורה של בן הזוג, לפי חוק זה עובד שלו או לבן זוגו הורה שמלאו לו 65 שנים, זכאי לזקוף עד שישה ימים בשנה של היעדרות של מחלת ההורה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ובלבד שבן זוגו הינו עובד ושלא נעדר ממקום עבודתו מכוח זכאותו לפי חוק זה.
"מחלת ילד"- בחוק דמי מחלה (העדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, נקבע כי עובד שלו ילד פחות מגיל 16, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו 8 ימי היעדרות, זאת על חשבון תקופת המחלה הצבורה לזכותו, ורק במצב בו בן זוגו הינו עובד/ עצמאי ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאשר בן זוגו העובד נעדר.
חוק דמי מחלה אוסר מפורשות על פיטורי עובד כאשר זה נעדר ממקום עבודתו בתקופת זכאותו לדמי מחלה או לחלופין לפי הסכם קיבוצי , זאת בשים לב לתקופת הזכאות המקסימאלית בחוק. אולם, נראה כי לכלל זה יש חריגים בהם יהיה ניתן לפטר את העובד, חרף העובדה שזה נעדר ממקום עבודתו בגין מחלתו, ואלו הם:
(1) במצב בו המעביד נתן הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2002, זאת לפני שהעובד נעדר ממקום עבודתו.
(2) המעביד הוכרז כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) או במקרה של תאגיד- אם ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, וכן גם במצבים בהם מקום עבודתו של העובד הפסיק מלפעול.
לכל המאמרים בנושא דמי מחלה.
|
|
|
|
|
