מתי אין לעבור בשתיקה על הפרה של חוזה העסקה? במה שונים הסכמי ההעסקה של היום מאלו שהיו נהוגים פעם?
אי שם הרחק בזמן נהגו אדונים לרצוע את אוזניהם של העבדים שלהם למזוזת ביתם. רוצים לומר: אתם (העבדים) שלנו, חלק מביתנו, לכאן אתם שייכים וסביר להניח שמכאן אתם לא הולכים לשום מקום. לאורך ההיסטוריה ראינו לא מעט "הסכמי" עבודה חד צדדיים אשר רמסו בבוטות ובגסות עד עפר לא רק את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים אלא בעיקר את כבודם כבני אדם חופשיים בעולם. אולם אם בעבר, במקרה של הפרת חוזה העסקה לא נותר אלא לעשות דבר מלבד לבלוע את הרוק, כיום המציאות קצת שונה.
והיום? התקדמנו?
מה אם נספר לכם שגם היום בעולם המודרני רבבות עובדים אינם זכאים לימי חופשה, לימי מחלה, אינם מורשים ליהנות מחופשת לידה. מה אם נזכיר עובדים אשר נאלצים לעבוד הרבה יותר משעות המשמרת שהוקצתה להם, עובדים אשר איש לא משלם להם דמי נסיעות, עובדים אשר נאלצים לעבוד בעבודה פיזית המסכנת אותם יום יום שעה שעה - וזהו רק קצה הקרחון. גם היום לצערנו, חוזי העסקה לא אחת אינם שווים את הנייר עליו הם כתובים. הם טובים "לכאורה" אך ברגע האמת הם עלולים להיות בעוכריו של העובד. לכן במידה ואתם מזדהים עם הדברים האמורים, סימן שנתקלתם במקרה בוטה של הפרת חוזה העסקה. זה הזמן לעשות מעשה ולדרוש את הזכויות שלכם, כיאה לתקופה.
מה עושים במקרה של הפרת חוזה העסקה? למי פונים?
כפי שציינו,ה"עבדות המודרנית" לצערנו טרם חלפה לה מן העולם. מעסיקים רבים עדיין הופכים את עובדיהם לסוג של עבדים חסרי זכויות, חסרי יכולת בסיסית להתאגד למשל, למה? ככה. כי התאגדות תחליש באופן ברור את עמוד השדרה של החברה - העובדים. אנחנו במגן לעובד ראינו כבר כמעט הכול, אין לנו פחד ואין בנו מורא להתעמת ולהלחם עבור הצדק שלכם. אתם לא לבד, בכל מקרה של הפרת חוזה העסקה
פנו אלינו עוד היום, אנחנו בצד שלכם.
